סימולציית איפור עיניים: השווי צורה, בלי חוקי סוג-עין נוקשים

קבעי את האפקט הרצוי

בחרי מילה שתוכלי להעריך: מורם, ארוך, עגול, פתוח, smoky, גרפי, רך, או קומפקטי. כמה טכניקות יכולות ליצור אותו אפקט, ולכן מטרה גמישה יותר מדיאגרמה.

חשבי כמה איפור עיניים צריך להיראות כשהעיניים פתוחות, במרחק שיחה, ובתאורה שבה תלבשי.

השווי צורה בטון ניטרלי אחד

התחילי מכיוון צללית או ליינר ניטרלי בעומק בינוני. נסי אורך החוצה, הרמה למעלה, דגש עגול, והגדרה ליד קו הריסים — בלי לשנות רוויה או שימר.

ההשוואה צריכה להבהיר צללית. אחרי בחירת צורה, הוסיפי צבע, השתקפות או עומק נוסף כהחלטות נפרדות.

• ארוך: תשומת הלב הולכת החוצה
• מורם: הכיוון עולה על העין החיצונית
• עגול: הדגש נשאר מעל המרכז וסביבו
• קומפקטי: ההגדרה נשארת ליד קו הריסים

ראי מבנה שנראה בהבעה רגועה

רשמי אם קמט נראה, מקום עפעף, תנועת קפל, מרחק גבות, פינה חיצונית, קו ריסים, ואיך העין משתנה בין מצב פתוח למצב רך מכווץ. אלה תצפיות מעשיות, לא קטגוריות זהות.

צורה מושלמת על עין סגורה יכולה להיעלם או לעבור כשהיא פתוחה. בדקי את שני המצבים במריחה אמיתית.

הפרידי ליינר, צללית וכיוון ריסים

ווינג ארוך, קצה צללית מורם, וריסים החוצה יכולים לקחת תשומת לב לאותו כיוון. שימוש בשלושתם יכול להיות חזק, או יותר מבנה מהרצוי.

עשי פריוויו ונסי לכל שכבה. האפקט הרצוי יכול להגיע מצללית רכה וליינר קומפקטי, בלי להישען על ווינג גרפי קשה.

בחרי קצה וניגודיות

קצוות חדים יוצרים מבנה גרפי. קצוות מפוזרים יוצרים אווירה, ויכולים להפוך צבע חזק ליותר ניתן ללבישה. ניגודיות כהה ליד הריסים נראית שונה מעומק שמפוזר על אזור גדול.

השאירי צורה ושני רכות קצה, כדי לדעת אם התגובה באה מגאומטריה או מעצמה.

צורה שימושית מונעת מהאפקט הרצוי וממציאות המריחה — לא כי תווית הכריזה שהיא נכונה.

הפכי פריוויו לטכניקה

מפי את הנקודה הגבוהה ביותר, נקודת הקצה החיצונית, האזור הכהה ביותר, והקצה הרך ביותר. מהציוני דרך האלה התאימי צורה למברשות, לעפרונות, לצללית ולמקום העפעף שיש לך.

תרגלי לפני אירוע חשוב, ובדקי תוצאה כששתי העיניים רגועות. סימטריה אמיתית מודעת לתנועה, לא ציור מראה מושלם על תמונה סטטית.